חישוב הנחה בארנונה: כל הדרכים לעשות את זה נכון

כשאנחנו מחזיקים ברשותנו נכס או שוכרים נכס מבעליו, יש לנו הוצאות קבועות שונות שעלינו לבצע. מדובר על הוצאות כגון, מים, חשמל, ועד בית, אך לרוב ההוצאה המשמעותית ביותר היא על ארנונה. 

כידוע, על כל מבנה, לא משנה את מי הוא משרת ולשם מה, בעליו או השוכרים שלו מחויבים לשלם עליו ארנונה לרשות המקומית אשר בשטחה המבנה ממוקם. במאמר זה אנחנו נסביר תחילה מה זו ארנונה ולשם מה משלמים אותה, על פי מה נקבע ערכה, ולאחר מכן נסביר כיצד אפשר לחשב ולקבל הנחות שונות בתשלום. 

מה זו ארנונה?

כאמור, כל אדם אשר מחזיק ברשותו או עושה שימוש כשוכר במבנה או נכס בתוך מבנה, מחויב לשלם מס לרשות המקומית, קרי ארנונה. תשלום זה הוא למעשה עבור שורה של שירותים שהרשות המקומית מספקת לתושבים שלה. החל משירותי אבטחה, ניקיון, גינון וכדומה.

זה נכון שלא כל אחד אשר מחזיק נכס ברשות מסוימת אכן נהנה מכל השירותים שהיא מספקת, אך במובן זה הדבר דומה למס הכנסה. אנחנו משלמים מסים באופן כללי, והמדינה מספקת שירותים לכלל האזרחים גם אם אנחנו לא נהנים מכל אחד מהם.

באופן טבעי, אנשים שמתגוררים ברשות מסוימת מקבלים סוג מסוים של שירותים, בעוד שבעלי מבנים עסקיים או מסחריים באותה רשות, נהנים משירותים אחרים. 

חשוב לציין, לרשות המקומית יש אינטרס שיעברו אליה כמה שיותר תושבים ואנשי עסקים, לכן היא תרצה גם לגבות ארנונה ברמה סבירה וגם לספק שירותים איכותיים, הן פרטיים והן עסקיים. הרבה פעמים צריך לשחק בין שתי האופציות הנ"ל. 

איך מחשבים ארנונה?

בעיקרון שיטת החישוב של ארנונה ברשויות מקומיות, מתייחסת לשטח המבנה, כולל קירות פנימיים, קירות חיצוניים, מרפסות, וכן 30 אחוז משטח הגג. יש לחשב גם שטחים מאזורים משותפים אשר כל הדיירים משתמשים בהם ועל כן באופן יחסי החישוב יהווה חלק מהתשלום. 

לאחר מכן, מחשבים על פי האזור, על פי סוג המבנה, אופי השימוש בו (יש הבדל בין מבנה מגורים למבנה עסקי ומבנים אחרים), וכן על פי מאפיינים נוספים שכל רשות מקומית יכולה להחליט לגביהם. 

לגבי העלות, אזי שכל רשות מקומית מחליטה מה יהיה הסכום למ"ר, ואז היא מחשבת את הסכום הסופי. צריך לציין, כל רשות מקומית בוחרת את הדרך שלה לחשב ולהחליט בסופו של דבר מה יהיה גובה התשלום שהיא תגבה מבעלי הנכס או השוכרים שלו.

בעיקרון החישוב הסופי נקבע על ידי מכפלת שטח הנכס בתעריף שנקבע על ידי הרשות המקומית. צריך לציין שהחיוב הוא שנתי ונערך מ1- לינואר עד ל-31 בדצמבר (אפשר לשלם את הסכום בפעם אחת ואפשר לשלם אותו מדי חודש או חודשיים). 

איך ניתן לקבל הנחות בארנונה וכיצד ניתן לחשב את גובה ההנחה שמגיעה לנו?

בשביל לקבל היום הנחה בארנונה, מוטב לעשות מספר דברים תחילה:

ראשית, לפנות אל אנשי מקצוע שמתמחים בנושא ולבדוק איפה וכיצד ניתן להשיג הנחה. יש מקרים שייראו כמו חסרי סיכוי אבל אז יתברר שאכן קיימת אופציה כזו. לכן, אנחנו צריכים לברר ולא בהכרח לוותר. 

שנית, אנחנו צריכים ללמוד היטב את המצב שלנו וכמובן להחזיק ברשותו את כל המסמכים הרלוונטיים, בין אם מדובר במסמכים המלמדים על מצבנו הבריאותי, מצבנו המשפחתי או כל דבר אחר. היום אנחנו יכולים לקבל הנחות בארנונה במקרה של הכנסות נמוכות, מצב בריאותי/רפואי (נכות), סטטוס גיל (אזרחים ותיקים) וכן במצבים רבים אחרים. אנחנו יכולים לפנות אל הגורמים הרלוונטיים ולבקש הנחה. כאן המקום לציין, מי שזכאי לשתי הנחות לא יכול לחבר אותן אלא לקבל הנחה אחת בלבד. 

חישוב ההנחה בארנונה יתבצע בצורות שונות:

במקרה של הנחה עקב הכנסה נמוכה, אזי שהוא יתבצע על פי מבחן הכנסה ברוטו של המחזקים בנכס והמתגוררים איתם, קרי מספר ילדים. המבחן יתייחס לכל מקור הכנסה, לא כולל תגמולי מילואים וקצבאות (ילדים, זיקנה, נכות, שאירים), או מענק עבודה. 

במקרה של הנחה עקב מצב בריאותי, אזי שישנן אוכלוסיות הזכאיות לכך. דוגמא מקבלי קצבת זיקנה לנכים, בעלי נכות רפואית בשיעור של 90 אחוז ומעלה, נכות כללית בשיעור של 90 אחוז ומעלה, מוגבלות בניידות בשיעור 90 אחוז ומעלה, נכי צה"ל, נכי מלחמה בנאצים, ניצולי שואה ועוד.

ההנחות מתחלקות בהתאם, החל מ-100 אחוז במקרה של קצבת זיקנה לנכים ועד ל-40 אחוז במקרה של נכות רפואית או מוגבלות בניידות. ההנחה היא על בסיס גודל שטח הדירה ובמקרים מסוימים גם על בסיס מספר הדיירים בדירה. 

מי שאחראי על הנחות ארנונה הוא שר הפנים, שיכול לקבוע תנאים מסוימים וכן הרשות המקומית שיכולה להחליט האם להציע הנחות בכל המקרים. לא תמיד זו חובה, ישנם מקרים בהם הרשות זכאית להחליט בעצמה האם להציע הנחה או לא. 

מעבר לכך, אנחנו יכולים לבחור את הנכס שעומד לרשותנו ולראות אם הוא עומד בתנאים. לא בכל מצב אנחנו אכן נמצא את עצמנו זכאים לכך. בדיוק כפי שברוב המקרים, זוגות המחזיקים יותר מנכס אחד לא יכולים לקבל הנחה, ואז הם צריכים להחליט האם לשמור על הנכס או לוותר עליו. זה נכון גם אם הנכס נמצא ברשותם אבל בני משפחתם מתגוררים בו. 

מה עושים אם בקשת ההנחה בארנונה לא מתקבלת? 

ראשית, אנחנו תמיד יכולים להגיש ערעור בפני הרשות המקומית ולבקש שנית את ההנחה. הרשות איננה חייבת לקבל את בקשתנו, אך היא בהחלט מחויבת להקשיב לנו. 

שנית, אנחנו יכולים להשתמש באנשי מקצוע, לא רק בשביל לבקש הנחה אלא גם בשביל לספק את המסמכים הרלוונטיים. בין אם זה אומר, מסמכים אודות מצבנו הבריאותי, הרפואי, או מסמכים המלמדים על גודל הנכס. אנחנו יכולים להשתמש בשירותיהם בשביל להוכיח שאכן הנכס שעומד לרשותנו מתאים לתנאי ההנחות. 

שלישית, אנחנו יכולים להציג מסמכים המלמדים על כך שיש לנו פגיעה ביכולת ההשתכרות שלנו או מסמכים אחרים המלמדים על כך שאנחנו זכאים מסיבות אחרות. במקרים מסוימים, נוכל גם לפנות לבית משפט בשביל להוכיח את הטענה שלנו, להציג את כל הנתונים בשביל לקבל הנחה מותאמת. 

לפני סיום נדגיש, ישנם מקרים בהם בית משפט יקבע אם אנחנו מקבלים הטבה מסוימת, אזי שאנחנו לא זכאים בהכרח לקבל הנחה בארנונה, שכן הטבה זו מכסה גם את ההנחה הרלוונטית.